מוזה שטה ופוגשת את מיקה
מוזה שטה לה בים היא נהנת מרחש הגלים וקול הרוח הקטנה וויש וויש מוזה נהנתה כ"כ,
פיתאום אבן מול הסירה מוזה מסובבת את הסירה וניצלת היא ממשיכה לשוט בים והיא כבר
עייפה היא רואה מערה קטנה שקטה,היא עצרה וקשרה את הסירה הקטנה שלה.היא הלכה למערה והדליקה אש כדי להתחמם ולעשות פופקורן מתירס.
מוזה שמעה קול מוזר מאוד כזה מימואושק ופחדה מעט.ההיא ראתה למראה עיינהה ילדה רגילה היא שאלה אותה:מה שמך?
הילדה הקטנה אמרה:שמי מיקה,מוזה אמרה שלום שמי מוזה,ברחתי ממשפחתי אם תרצי תוכלי להצתרף אלי במסעי אל אי קרוב לכאן שגרים בו אנשים.רוצה?
לא טוב לי ונעים לי פו אמרה מיקה.מותר לי לישון פו עד מחר?שאלה מוזה.כן ברור!טוב אמרה מוזה ותודה,
ומיקה אמרה בואי נילך לישון.טוב אמרה מוזה,והוציאה את המיזרן שהביאה איתה,ונישכבה.
בבוקר קמה מוזה ראשונה הוציאה את הפתקים שלה וכתבה:
היה לי נחמד וכייף לישון איתך את מאוד נדיבה,
אני מקווה שנשמור על קשר במיכתבים,אני
כ"כ מיצתערת שאני צריכה לעזוב אותך לא
מול פנייך.
בצער רב:מוזה חברתך תמיד
מוזה קיפלה את המיכתב וכתבה מעל למיקה השיארה בצדה של מיטת מיקה והלכה לסירתה,
ניכנסה לסירה ושיחררה את החבל.דקה לפני שמוזה יצאה,יצאה מיקה ונופפה לה וצעקה שלום מוזה שלום!
מיקה קראה גם את המיכתב לפני כן.מוזה המשיכה במסעתה.




